Vayedaber

Simple Havroutah

Eirouvine

Daf 96b

כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: נָשִׁים סוֹמְכוֹת רְשׁוּת.

Traduction

in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, who said: It is optional for women to place their hands on the head of a sacrificial animal before it is slaughtered. Although only men have this obligation, women may perform that rite if they wish. Similarly, women may perform other mitzvot that they have no obligation to fulfill.

Rachi non traduit

דר' יוסי. לקמן:

נשים סומכות רשות. ואע''ג דכתיב (ויקרא א) דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם וסמיך ליה וסמך ידו בני ישראל סומכים ולא בנות ישראל סומכות:

דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, אִשְׁתּוֹ שֶׁל יוֹנָה הָיְתָה עוֹלָה לָרֶגֶל וְלֹא מִיחוּ בָּהּ, מִי אִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר רֶגֶל לָאו מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא הוּא? אֶלָּא קָסָבַר רְשׁוּת, הָכָא נָמֵי רְשׁוּת.

Traduction

As, if you do not say so, that this tanna holds in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, the baraita states that Jonah’s wife would ascend to Jerusalem for the Festival pilgrimage and the Sages did not reprimand her. Is there anyone who says that the mitzva of Festival pilgrimage is not a time-bound positive mitzva and that women are obligated to fulfill it? Rather, he holds that she did not embark on the pilgrimage as an obligation, but that it was optional; here, too, with regard to phylacteries, it is optional. Consequently, no proof can be cited from this baraita as to whether or not Shabbat is a fit time for phylacteries.

אֶלָּא הַאי תַּנָּא הִיא דְּתַנְיָא: הַמּוֹצֵא תְּפִילִּין, מַכְנִיסָן זוּג זוּג. אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה, אֶחָד חֲדָשׁוֹת וְאֶחָד יְשָׁנוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹסֵר בַּחֲדָשׁוֹת, וּמַתִּיר בִּישָׁנוֹת.

Traduction

Rather, who is the tanna who maintains that Shabbat is a time for phylacteries? It is this tanna who taught the halakha, as it was taught in the Tosefta: One who finds phylacteries brings them in pair by pair, whether the finder is a man or whether she is a woman, and whether the phylacteries are new or whether they are old. This is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda prohibits bringing in new phylacteries since they might merely be amulets in the form of phylacteries, but he permits bringing in old ones, which are certainly valid phylacteries.

Rachi non traduit

אוסר בחדשות. לחלל עליהן שבת דילמא קמיע בעלמא נינהו:

עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא בַּחֲדָשׁוֹת וִישָׁנוֹת, אֲבָל בְּאִשָּׁה לָא פְּלִיגִי. שְׁמַע מִינַּהּ מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמַן גְּרָמָא הוּא, וְכָל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁאֵין הַזְּמַן גְּרָמָא נָשִׁים חַיָּיבוֹת.

Traduction

Analysis of this Tosefta indicates that Rabbi Meir and Rabbi Yehuda disagree only with regard to the issue of new phylacteries and old ones; however, with regard to a woman bringing in the phylacteries, they do not disagree that it is permitted. Learn from it that this tanna maintains that donning phylacteries is a positive mitzva not bound by time, and since women are obligated in every positive mitzva not bound by time, a woman may don these phylacteries and walk into the town.

Tossefoth non traduit

אבל באשה לא פליגי. וא''ת דילמא משום דהוי מלבוש לאיש כדאמר בפרק במה אשה (שבת דף סא.) דתפילין דרך מלבוש עביד וי''ל דהיינו דוקא לאיש משום דרגיל ללובשן בחול אבל לאשה לא כדאמרי' התם וחלופיהן באיש דמידי דחזי לאיש לא חזי לאשה ומידי דחזי לאשה לא חזי לאיש:

וְדִילְמָא סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: נָשִׁים סוֹמְכוֹת רְשׁוּת? לָא סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּלָא רַבִּי מֵאִיר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, וְלָא רַבִּי יְהוּדָה סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי

Traduction

The Gemara attempts to refute this. But perhaps that tanna holds in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, who said: It is optional for women to place their hands on the head of a sacrificial animal before it is slaughtered. Here too, perhaps it is optional for women to don phylacteries. The Gemara answers: This cannot enter your mind, as neither Rabbi Meir holds in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, nor does Rabbi Yehuda hold in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, as the Gemara proceeds to prove.

Rachi non traduit

נשים סומכות רשות. דאין כאן בל תוסיף ומשום איסורא נמי ליכא דקסבר תכשיט נינהו:

Tossefoth non traduit

לא ס''ד לא ר''מ ס''ל כר' יוסי כו'. משמע דר''מ ור' יהודה תרוייהו אית להו דנשים חייבות בתפילין דלאו זמן גרמא הוא ותימה דבפרק מי שמתו (ברכות דף כ:) תנן נשים ועבדים וקטנים פטורין מן התפילין ופריך עלה בגמרא פשיטא ומשני דאיצטריך משום דאיתקש תפילין למזוזה והשתא הא איצטריך לאפוקי מדר''מ ור' יהודה וי''ל דלמאן דחשיב תפילין זמן גרמא הוי פשיטא דנשים פטורות ומשום הכי איצטריך לשנויי טעמא דאיתקש הקשה ה''ר יום טוב מווין היכי דייק בסמוך דר''מ לא סבר לה כר' יוסי מכח ההיא סתמא דאין מעכבין את התינוקות מלתקוע ומתוך כך אנן צריכין לומר דההיא דפרק מי שמתו דלא כר''מ אדרבה נימא דההוא סתמא כר''מ דקסבר נשים פטורות והא דקתני הכא ר''מ אחד האיש ואחד האשה משום דסבר לה כר' יוסי דאמר נשים סומכות רשות וסתם מתני' דאין מעכבין דלא כר''מ ותירץ לו ר''י דמה נפשך סתמא דברכות דלא כר''מ דקא סבר ההוא מתני' דנשים סומכות לאו רשות דקתני התם נשים ועבדים וקטנים פטורים מק''ש ותפילין וחייבין בתפלה ובבהמ''ז ובמזוזה והנהו קטנים על כרחין בלא הגיעו לחינוך איירי דבהגיעו לחינוך בתפילין נמי חייבין כדאמר בסוף לולב הגזול (סוכה דף מב.) קטן היודע לשמור תפילין אביו חייב ליקח לו תפילין אלא בלא הגיעו לחינוך איירי ולא קאי וחייבין אקטנים אלא אנשים ועבדים ולא נקט קטנים אלא לענין פטור והא נמי אינו שום חידוש דפטירי בלא הגיע לחינוך ולא תני להו אלא לאשמועינן דנשים ועבדים כקטנים לענין תפילין דאי בעי לאנוחי לא שבקינן להו משום בזיון תפילין היכא דלא הגיעו לחינוך ועוד י''ל דניחא ליה טפי למימר דההיא דברכות דלא כר''מ משום דלא מיתרצא מילתיה דר''מ דאמר זוג אין טפי לא אא''כ סבר שבת זמן תפילין הוא כדאסיקנא לעיל אם לא נאמר דלית ליה דרב שמואל בר רב יצחק דאמר מקום יש בראש להניח בו ב' תפילין:

לָא רַבִּי מֵאִיר סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, דִּתְנַן: אֵין מְעַכְּבִין אֶת הַתִּינוֹקוֹת מִלִּתְקוֹעַ. הָא נָשִׁים מְעַכְּבִין — וּסְתָם מַתְנִיתִין רַבִּי מֵאִיר.

Traduction

Neither Rabbi Meir holds in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, as we learned in a mishna: One need not prevent children from sounding the shofar on Rosh HaShana. Although there is an element of prohibition in sounding the shofar when there is no obligation to do so, since the children will one day be obligated to sound the shofar, one need not prevent them from doing so and learning. It may be inferred from here that one must prevent women from sounding the shofar. And an unattributed mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, indicating that according to Rabbi Meir, a woman does not even have the option of performing a time-bound positive mitzva.

Rachi non traduit

אין מעכבין. אין ב''ד מוזהרין למונען מלתקוע ביום טוב של ר''ה דבעו לחנוכינהו במצות:

הא נשים מעכבין. אע''ג דלא חלול י''ט הוא כדתנא דבי שמואל (ר''ה דף כט:) יצאה תקיעת שופר ורדיית הפת שהיא חכמה ואינה מלאכה מיהו נראות כמוסיפות:

וְלָא רַבִּי יְהוּדָה סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּתַנְיָא: ''דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וְסָמַךְ'', בְּנֵי יִשְׂרָאֵל סוֹמְכִין וְאֵין בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל סוֹמְכוֹת. רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: נָשִׁים סוֹמְכוֹת רְשׁוּת.

Traduction

Nor does Rabbi Yehuda hold in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, as it was taught in the Sifra, the halakhic midrash on Leviticus. The verse states: ''Speak to the sons of Israel…and he shall place his hands on the head of the burnt-offering'' (Leviticus 1:2–4). By inference, the sons of Israel place their hands, but the daughters of Israel do not place their hands. Rabbi Yosei and Rabbi Shimon say: It is optional for women to place their hands on the head of a sacrificial animal before it is slaughtered.

וּסְתָם סִיפְרָא מַנִּי — רַבִּי יְהוּדָה.

Traduction

And who is the author of an unattributed Sifra? It is Rabbi Yehuda. This teaching proves that Rabbi Yehuda maintains that women do not have the option of placing their hands on a sacrifice. Neither Rabbi Meir nor Rabbi Yehuda accepts Rabbi Yosei’s opinion that it is optional for women to perform time-bound positive mitzvot; therefore, the tanna who cited their opinions that a woman may bring in phylacteries on Shabbat maintains that the mitzva of phylacteries is not time-bound and is in effect even on Shabbat, which is why even women are obligated.

Rachi non traduit

סתם סיפרא. תורת כהנים:

Tossefoth non traduit

וסתם סיפרא ר' יהודה. בפ' בתרא דר''ה (דף לג.) אית דגרסי בה דברי ר' יהודה והכא מוכח דלא גרסי' ליה:

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הַמּוֹצֵא תְּכֵלֶת בַּשּׁוּק, לְשׁוֹנוֹת — פְּסוּלוֹת, חוּטִין — כְּשֵׁרִין.

Traduction

Rabbi Elazar said: With regard to one who one finds fabric dyed sky blue in the marketplace, if he found strips of combed and dyed wool they are unfit for use as ritual fringes. The sky blue threads used in ritual fringes must be spun and dyed for the purpose of the mitzva, and these strips might have been dyed for a different purpose. However, if one found sky blue threads, they are fit for use in ritual fringes, as it can be assumed they were prepared for that purpose.

Rachi non traduit

לשונות. צמר סרוק וצבוע:

פסולות. שמא לא צבע לשם ציצית ואנן עשייה לשמן בעינן:

Tossefoth non traduit

המוצא תכלת בשוק וכו' חוטין כשרין. כדמסיק בשזורין ומופסקין דכולי האי לא טרח וא''ת ואע''ג דלציצית נעשה אמאי כשירה הא אמר בפ' התכלת (מנחות דף מב:) דאין תכלת ניקחת אלא מן המומחה שיודע שטעימה פסולה אבל ממי שאינו מומחה לא דאיכא למיחש לטעימה וי''ל דכשמצאן שזורין ומופסקין שאנו יודעים שלצורך ציצית נפסקו יש לתלות דמן המומחה נפלו דכשאינו מומחה אינו רגיל להתעסק בדבר שיודע שלא יקנו ממנו ואפי' לעצמו אינו רגיל לעשות כיון שיודע בעצמו שאינו בקי בהלכות צביעה:

מַאי שְׁנָא לְשׁוֹנוֹת, דְּאָמַר: אַדַּעְתָּא דִגְלִימָא צַבְעִינְהוּ? חוּטִין נָמֵי, נֵימָא: אַדַּעְתָּא דִגְלִימָא טְוִינְהוּ! בִּשְׁזוּרִים.

Traduction

The Gemara asks: What is different about strips that renders them unfit? It is because Rabbi Elazar said: One dyed the strips with the intent to use them for a cloak. If so, with regard to threads as well, let us say: One spun them with the intent to use them for a cloak. In that case, they too would be deemed unfit. The Gemara answers: Here, it is referring to threads that are twisted, which are not typically used for weaving.

Rachi non traduit

דגלימא טוואתיה. לארוג מהן טלית ולא לעשות מהן ציצית:

שזרנהו. טוואם:

בשזורים. שאין דרך לארגם:

שְׁזוּרִים נָמֵי, נֵימָא: אַדַּעְתָּא דְשִׂיפְתָּא דִגְלִימָא עַיְיפִינְהוּ! בְּמוּפְסָקִין, דְּכוּלֵּי הַאי וַדַּאי לָא טָרְחִי אִינָשֵׁי.

Traduction

The Gemara asks: With regard to twisted threads as well, let us say that one twisted them with the intent of attaching them to the hem of a cloak as ornamentation. The Gemara answers: It is referring to twisted threads that were cut into short strings suitable for use as ritual fringes, as people certainly do not exert themselves and fashion fringes of a cloak to resemble ritual fringes.

Rachi non traduit

דשיפתא דגלימא. שכן דרך להסך שזורים בשפתו שהוא גדיל ונקרא בלע''ז צימוש''י והחוטים נקראים אורי''ל:

במופסקין דכולי האי לא טרח. לחזור ולקשרם ולהסך אותן:

אָמַר רָבָא: וְכִי אָדָם טוֹרֵחַ לַעֲשׂוֹת קָמֵיעַ כְּמִין תְּפִילִּין? דִּתְנַן: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּישָׁנוֹת. אֲבָל בַּחֲדָשׁוֹת — פָּטוּר.

Traduction

Rava said: The assertion that people do not exert themselves is problematic, as by the same token, does a person exert himself to fashion an amulet in the form of phylacteries? Nevertheless, the Sages were concerned that an object that appears to be phylacteries might actually be a different object. As we learned in a mishna: In what case is this statement that one is permitted to carry phylacteries inside on Shabbat said? It is with regard to old phylacteries. However, with regard to new ones, he is exempt from the obligation to bring them in, as it is possible that they are not phylacteries but amulets in the form of phylacteries. Similarly, there should be concern lest people fashion items similar to objects used for a mitzva, even if exertion is involved.

Rachi non traduit

וכי אדם טורח לעשות קמיע כעין תפילין. ואפ''ה חיישינן לה במתני' דקתני חדשות פטור דילמא קמיע נינהו ולא מחללין שבתא עלייהו:

Tossefoth non traduit

וכי אדם טורח לעשות קמיע כמין תפילין. השתא לא מסיק אדעתיה טעמא דמקושרות ואין מקושרין דבסמוך וס''ד דתרוייהו אין מקושרות אלא שבישנות ניכר רושם הקשר שבהם ובחדשות אינו ניכר וחיישינן בחדשות שמא קמיע היה אבל בישנות אין לחוש לקמיע דאם היה קמיע לא היה עושה קשר דכולי האי ודאי לא הוה עביד ביה כעין תפילין ואם תאמר כיון דאין מקושרות היאך מכניסן דבשבת אסור לקשור וי''ל דס''ד דבלא קשירה נמי הוי דרך מלבוש אי נמי עונבן אפי' לר' יהודה דס''ד דמסתמא דעתו להתיר העניבה ולעשות קשירה גמורה ולא הוי של קיימא:

אָמַר רַבִּי זֵירָא לְאַהֲבָה בְּרֵיהּ: פּוֹק תְּנִי לְהוּ: הַמּוֹצֵא תְּכֵלֶת בַּשּׁוּק, לְשׁוֹנוֹת — פְּסוּלִין, חוּטִין מוּפְסָקִין — כְּשֵׁירִין, לְפִי שֶׁאֵין אָדָם טוֹרֵחַ.

Traduction

Rabbi Zeira said to his son Ahava: Go out and teach this baraita to the Sages. With regard to one who finds fabric dyed sky blue in the marketplace, if he finds strips, they are unfit for use in ritual fringes; however, if he finds threads cut into short strings, they are fit for use in ritual fringes because a person does not exert himself. Apparently, that is the reason for the halakha.

Rachi non traduit

פוק תני להו. להנך רבנן דבי מדרשא דקשי להו בדר' אלעזר צא ושנה להם שיש בידי ברייתא דמסייע ליה ומפרשת טעמא בהדיא לפי שאין אדם טורח:

אָמַר רָבָא: וּמִשּׁוּם דְּתָנֵי לַהּ אַהֲבָה בְּרֵיהּ דְּרַבִּי זֵירָא כֵּיפֵי תְּלָא לַהּ?! וְהָתְנַן: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בִּישָׁנוֹת, אֲבָל בַּחֲדָשׁוֹת — פָּטוּר!

Traduction

Rava said: And because Ahava, son of Rabbi Zeira, taught this halakha, has he hung ornamental rings on that line of reasoning, i.e., does that constitute an absolute proof? The difficulty posed by Rava from the mishna is not resolved by the baraita, as we learned: In what case is this statement that one is permitted to carry phylacteries inside said? It is with regard to old phylacteries. However, with regard to new ones, he is exempt. Apparently, there is concern lest one exert himself to fashion an object similar to one used in a mitzva.

Rachi non traduit

כיפי. מרגליות ל''א נזמים וכן עיקר:

אֶלָּא אָמַר רָבָא: טָרַח וְלָא טָרַח — תַּנָּאֵי הִיא.

Traduction

Rather, Rava said: The sources are not contradictory, as the question of whether one exerts himself or does not exert himself is the subject of a dispute between tanna’im. Some hold that one exerts himself as indicated by the mishna with regard to phylacteries, whereas others hold that one does not exert himself as stated with regard to sky blue dye.

דְּתַנְיָא: הַמּוֹצֵא תְּפִילִּין — מַכְנִיסָן זוּג זוּג, אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה,

Traduction

As it was taught in the Tosefta: One who finds phylacteries in a field brings them in to the town pair by pair, whether the finder is a man or a woman,

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source